פר"ק 38141-09-10

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהציגו הצדדים והגיע למסקנה כי קיימת הסכמה בין מחזיקי האג"ח לבין הנאמן בנוגע למסלול שכר החלוקה. לנאמן יש אוטונומיה לבחור את מסלול השכר המתאים ביותר עבורו, שהיה במקרה זה מסלול החלוקה. בחירה זו אושרה לא רק בבקשה הקודמת לגמול סופי אלא גם בכל הבקשות הקודמות לתשלומי ביניים. בחירתו העקבית של הנאמן במסלול שכר החלוקה יצרה תקדים משפטי, שמנע ממנו לשנות את בחירתו בדיעבד. יתר על כן, בית המשפט כבר נתן החלטה על שכרו של הנאמן על בסיס מסלול נבחר זה, והנושא אף נדון בבית המשפט העליון. אישור שיפוטי זה מחזק את בחירתו הראשונית של הנאמן ומונע ממנו לשנותה בדיעבד. בית המשפט מדגיש כי יש לחשב את שכרו של הנאמן לפי מסלול שכר החלוקה, כפי שהתבקש במקור, ולא לפי מסלולים זמינים אחרים. בנוסף, פסק בית המשפט לנאמן הקצבת מאמץ מיוחדת משמעותית בסך מיליון ₪ בגין העבודה יוצאת הדופן הכרוכה בביצוע פרויקטי תשתית מורכבים והבטחת הערבויות המתאימות. תוספת זו נועדה לקזז כל חסר פוטנציאלי בתגמול הנאמן במסלול שכר החלוקה. לפיכך, בית המשפט דוחה את בקשתו הנוכחית של הנאמן לעבור למסלולי שכר חלופיים שעשויים להניב רווחים כספיים גבוהים יותר. במקום זאת, ניתנת לנאמן האפשרות להגיש מחדש בקשה לתשלום בהתאם למסלול שכר החלוקה, תוך השארת מקום לתוספת שכר מתונה לכל מאמץ חריג שייעשו. בית המשפט מדגיש כי כל העלאה כזו תדרוש הצדקה מעבר לחובותיו הרגילות של הנאמן וצריכה להיות פרופורציונלית לשכר הבסיס הקבוע בתקנות. כדי למנוע עיכובים נוספים בחלוקת הדיבידנד הסופי לנושים, בית המשפט קובע לוח זמנים תמציתי לקביעת הפיצוי הסופי של הנאמן. הנאמן מונחה להגיש בקשה מתוקנת בתוך שבעה ימים, כאשר מחזיקי האג"ח והכונס הרשמי ישיבו בהתאם בתוך שבעת הימים הבאים.