עת"מ 63239-06-16

תקציר

המכרז המדובר, שפורסם על ידי משרד הביטחון, הכיל טעויות וליקויים רבים שחלחלו לכל הליך המכרז, מפרסומו ועד לניהולו. ראשית, במסמכי המכרז צוין במפורש כי השתתפות בסיור קבלנים היא דרישת סף, וכל המשתתפים חתמו על מסמכים המאשרים תנאי זה. עם זאת, משרד הביטחון שינה זאת מאוחר יותר בעל פה, בטענה שהסיור הוא אופציונלי. הדבר יצר עמימות וחוסר ודאות בקרב המשתתפים, שנותרו לפרש את המונחים. כמו כן, המכרז נערך כמכרז סגור, דבר שהיה בלתי חוקי בהיעדר סיבות מוצדקות לכך. משרד הביטחון הודה בטעויות אלה, אך ניסה להצדיקן על סמך לוח זמנים צפוף והצורך לטפל בשירות חיוני. למרות הסכמת המשרד לביטול המכרז, הוא דבק בהמשך בעמדתו ובחר שלא לעשות כן. לבית המשפט, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים במקרה זה, נתונה הסמכות לבטל את המכרז למרות שלא התבקש על ידי הצדדים, במיוחד בהתחשב בפגמים המהותיים הרבים. על מנת לשמור על תקינות הליך המכרז והמשפט המנהלי, פוסק בית המשפט לטובת הביטול, למרות היותו צעד חריג. החלטה זו נתמכת עוד יותר בכך שהמכרז נמצא בשלביו הראשונים, והצדדים לא ייפגעו שלא לצורך. לבסוף, משרד הביטחון נדרש לשלם לעותרת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 18,000 ₪, ואילו המוכרז כ"זוכה" במכרז משלם 9,000 ₪. שאר הצדדים נושאים בהוצאותיהם.