ע"פ 5807/20

תקציר

במקרה הנסקר, הערעור התקבל בנסיבות מיוחדות וחריגות, למרות שהחלטתו הראשונית של בית המשפט המחוזי מבוססת היטב. ככלל, עבירות נשק זוכות ליחס מחמיר בשל השפעתן על הביטחון החברתי ומאבקה המתמשך של המדינה בפשעים אלה. עם זאת, המקרה הספציפי הזה שבו היה מעורב שיבלי הציג נסיבות מקלות ייחודיות. מצבו הרפואי, הנפשי והמשפחתי של שיבלי, יחד עם שירותו הצבאי ופציעתו, השפיעו באופן משמעותי על ההחלטה. למרות שפרטי העבירה לא פורטו במלואם בכתב האישום, נטען כי העבירה בוצעה בתנאים מקלים ביותר. מתוך הכרה בחרטה של שיבלי ובתמיכת משפחתו הנורמטיבית, החליט בית המשפט לחרוג ממנהגי גזר הדין הרגילים. במקום מאסר בפועל, שיבלי ירצה תשעה חודשי עבודות שירות כפי שהוצע, תוך שמירה על המאסר על תנאי שהטיל עליו בית המשפט המחוזי. פסק הדין מכיר בכך שגישה זו מהווה סטייה מהנוהל הרגיל, אך מוצא אותה ראויה בשל האופי החריג של הנסיבות. השופטים מזוז ווילנר הסכימו עם החלטתו של השופט נעם סולברג שניתנה ב-30 בדצמבר 2020.