מ"ח 3245/02
החלטה עליון
תקציר
המבקש ביקש משפט חוזר בגין עבירת תנועה, בטענה כי נשללה ממנו הזכות להעיד במשפטו. הוא נמנע מלהופיע בבית המשפט בשתי הזדמנויות, ובא כוחו לא יכול היה להסביר את היעדרותו. בית המשפט המשיך במשפט בהיעדרו וגזר את דינו שלא בפניו. פסק הדין אמנם בוטל מאוחר יותר ונקבע מועד חדש לדיון, אך המבקש שוב לא התייצב. בקשת בא כוחו לדחייה נוספת נדחתה, מה שהוביל להרשעה ולגזר דין. כעת טוען המבקש כי סירוב זה גרם לעיוות דין. עם זאת, השופט דחה את הבקשה למשפט חוזר, והסכים עם היועץ המשפטי לממשלה כי המבקש ויתר מרצונו על זכותו להעיד בכך שלא התייצב וכי אין הצדקה סבירה למשפט חוזר. החלטה זו נתמכת בפסקי דין קודמים ובצורך בסופיות בדיונים. למבקש היו אפיקים נוספים לבקש צדק אך הוא לא פעל לפיהם, ומעשיו הצביעו על חוסר אמון בעיוות הדין הנטען לצדק. השופט הדגיש כי משפטים חוזרים הם חריגים, והמבקש לא הביא ראיות מוצקות המצדיקות זאת.
חקיקה מקושרת
מ"ח 3245/02 חרבי תלמן נ' מדינת ישראל, עליון (8.5.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.