ת"א 53405-05-20

תקציר

התובעת, שאינה יודעת קרוא וכתוב ובבעלותה חלקת אדמה, טוענת כי חתימתה זויפה על הסכם מכר הקרקע מיום 8.11.1998. ההסכם המדובר נחתם בין התובעת, אחותה המנוחה רימה, והנתבע מס' 1, אשר רכש את הזכויות בחלקה. התובעת מבקשת לבטל את המכירה ולהשיב לה את זכויות הבעלות, או לחילופין לקבל פיצוי בגין הגניבה הנטענת של זכויות הבעלות שלה. בית המשפט מוצא כי עדותה של התובעת אינה אמינה בשל הסתירות הרבות שבה, וגם עדותם של עדיה – שתי בנותיה ובנה של התובעת – לוקה בחוסר אמינות. בינתיים, עדי ההגנה, בהם עו"ד חאזם חלאילה, שניסח את הסכם המכר, הותירו רושם חיובי ועדויותיהם נתמכו במסמכים. נפסק כי התובעת הייתה מודעת לעסקה משנת 1998 והסכימה לה, וחתמה על ההסכם מרצונה החופשי. עוד קובע בית המשפט כי הנתבעים מס' 2 ו-3, אשר רכשו את הזכויות במקרקעין מהנתבע מס' 1 בעסקאות נפרדות, פעלו בתום לב. לפיכך, התביעה שהוגשה על ידי התובעת נדחית במלואה. התובע חויב לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך של 14,040 ₪.