ע"א 64167-03-22

תקציר

בפסק דין זה תבעה המשיבה מס' 1, פסטרנק, את המערערת סלע ואת המשיבה מס' 2, רוממה הירוקה, בגין תשלום עבודות פיתוח שבוצעו במסגרת פרויקט בנייה בחיפה. ההסכם המקורי בין פסטרנק לגרין רוממה קבע כי פסטרנק תקבל 314 אלף שקל עבור שירותיהם, עם חיובים נוספים רק אם הבנייה תוארך מעבר למועד הצפוי. פרויקט הבנייה נמשך זמן רב מהצפוי, ולדברי פסטרנק, אבי סלע התחייב לשלם סכום חודשי נוסף של 2,500 שקל עד להשלמת הפרויקט. פסטרנק תבע לגבות הוצאות מרוממה הירוקה ולחייב הן את רוממה הירוקה והן את סלע לשלם את השכר הנוסף שהובטח. בית משפט קמא קיבל את תביעתו של פסטרנק נגד סלע, אך דחה את התביעה נגד רוממה הירוקה. בית המשפט הורה לסלע לשלם לפסטרנק 122 אלף שקל וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. סלע ערער על ההחלטה וטען כי חויבו בסכומים שלא נתבעו בתביעה המקורית וכי החלטת בית המשפט התבססה על היעדר ראיות מספיקות. פסטרנק טען כי תביעתם הראשונית תבעה את שני הנתבעים ביחד ולחוד וכי לבית המשפט יש זכות להעניק סעד שלא התבקש. ערכאת הערעור דחתה את טענתו של פסטרנק כי סלע הסכים להרחיב את היקף התביעה וכי החלטת הערכאה הנמוכה יותר צריכה לעמוד בעינה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את ערעורו של סלע, וקבע כי הראיות אינן תומכות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר לחייב את סלע לשלם סכומים נוספים שלא נתבעו בתביעה המקורית. בסופו של דבר קבע בית המשפט לערעורים כי חובו של סלע כלפי פסטרנק מוגבל לסך של 39,488 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה עד למועד הגשת התביעה לבית המשפט קמא. פסטרנק חויב לשלם לסלע את אגרת הערעור ושכר טרחת עורך דין נוסף בסך 5,850 שקל, המשקפים את ההצלחה החלקית של הערעור. ההחלטה ניתנה שלא בפניו ב-6 ביוני 2022.