ע"פ 3031/07

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של המערער ומאפשר את ערעור המדינה. המערער ביקש להתערב בממצאיו של בית משפט קמא במישור העובדתי, אך בית המשפט מסרב להתערב, בציינו כי ערכאות הערעור ממעטות לבטל קביעות עובדתיות בשל יתרון ההתרשמות הישירה ממנו נהנה בית משפט קמא. בית המשפט אינו מוצא שחר במרבית טענות המערער בדבר אי דיוקים בפסק הדין, ומדגיש כי גם אילו התערב בממצאים העובדתיים, לא היה בכך כדי לסייע למערער. באשר להרשעה בעבירה של ניסיון לקבלת תשלום במרמה בנסיבות מחמירות בפרשת המכללה הטכנולוגית, בית המשפט מבהיר את הממצאים העובדתיים הנוגעים למצגים שונים ומחלק אותם לשלוש קבוצות. שתי הקבוצות הראשונות מתייחסות למצגים בדבר פעילות המכללה ומתכונת לימודיה, שבית המשפט מוצא כי המשרד היה מודע לטיבם הכוזב. הקבוצה השלישית נוגעת לרישומים שהועברו למשרד, כגון יומני תלמידים ורשימות מורים, שהמשרד לא היה מודע לכך שהם מזויפים. בית המשפט מסביר את הקשר הסיבתי בין מצגים אלה לבין קבלת הכספים, ומגיע למסקנה כי היה מקום להרשיע את המערער בעבירה המלאה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. באשר לתיק התעבורה, בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערערת זייפה מכרזים במספר ערים, אך שונה בחלק מהמקרים בשל ספק סביר. עם זאת, אין בכך כדי לשנות את הרשעתו של המערער בזיוף ושימוש במסמכים מזויפים. בית המשפט מסכים גם עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערער היה הבעלים של חברת "המימד העשירי". בסוגיית הענישה מצדד בית המשפט בערעור המדינה, והחמיר את העונש לשלוש שנות מאסר ומעלה את הקנס ל-200 אלף שקל או שישה חודשי מאסר. בית המשפט מביא בחשבון את חומרת העבירות, את ריבוין ואת חוסר החרטה שהפגין המערער. השופט א' רובינשטיין והשופט י' דנציגר מסכימים עם פסק הדין.