ס"ע 6617-01-12

תקציר

התובע, שהיה מנכ"ל, בעל מניות ודירקטור בחברה, טען כי לא שולם לו שכרו על ידי החברה וביקש להרים את מסך ההתאגדות כדי להטיל על שני נתבעים פרטיים אחריות לחובות החברה. הנתבעים טענו כי התובע אינו עובד החברה אלא בעל מניות שהסכים לדחות את שכרו עד שהחברה תהפוך לרווחית. בית הדין הסכים עם הנתבעים וקבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד, ולכן התביעה נדחתה מחוסר סמכות עניינית. בנוסף, גם אם היו יחסי עבודה, עדיין מרבית טענות התובע היו נדחות לגופן. בית הדין הדגיש כי הסכמתו של התובע לעבוד ללא שכר במשך קרוב לשנה מבלי לאכוף את זכויותיו מעידה על כך שהוא אינו רואה עצמו כעובד. זאת ועוד, התובע, כבעל מניות, היה מודע לקשיים הפיננסיים של החברה והיה שותף להחלטות העסקיות שהובילו לחוסר רווחיותה. גם בקשת התובע להרים את מסך ההתאגדות נדחתה שכן הוא לא הביא ראיות לכך שהנתבעים השתמשו באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות נושים או לקחת סיכונים בלתי סבירים, והפגמים ברישומי התשלומים שלו היו מעשה ידיו. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין.