הפ"ב 35160-04-17

תקציר

התיק נסוב סביב כתב התחייבות חתום והליכי הבוררות שהתנהלו בעקבותיו בין המבקש למשיב. המבקש טען כי חתם על המסמך מבלי להבין את תוכנו, אך בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מצטט תקדימים בהם חזקה כי מסמך חתום מרמז על הסכמה, ובאחריות המבקש להוכיח אחרת. המכתב התחייב לפתור סכסוכים באמצעות בוררות בבורסה הישראלית. בית המשפט דחה גם את טענת המבקש כי הליך הבוררות אינו צריך להיות מחייב שכן הוא התנהל באמצעות שיחת וידאו, והדגיש כי המבקש הציע שיטה זו ולא הסביר מדוע לא יכול היה להגיע באופן אישי. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקשים בדבר חוסר יכולתם להציג ראיות, שכן הם לא פירטו את המכשולים העומדים בפניהם. פסק הדין נגע גם בתפקידה של בורסת היהלומים הישראלית בבוררות, וציין כי תקנונה אינו מאפשר ייצוג עורכי דין אלא מסתמכים על חברים הפועלים כתובעים, נקודה שבית המשפט אישר מחדש. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי יש לדחות את בקשת הביטול, בעוד שיש לקבל את בקשת האישור. המבקש חויב לשלם את הוצאות המשפט של המשיב, וההחלטה הועברה לבורסת היהלומים הישראלית.