ת"א 68755-07-19

תקציר

פסק הדין עוסק במקרה שבו רשות מקרקעי ישראל הגישה תביעה נגד ברקני וע'זאלה פדלון, תושבים התופסים קרקע במושב בית שקמה, והאשימה אותם בשימושים בלתי מורשים ובבנייה בנכס בניגוד להנחיות מנהל מקרקעי ישראל. רשות מקרקעי ישראל ביקשה הן סעד של צו מניעה להפסקת שימושים אלה והן פיצוי כספי לפי דיני החוזים ועקרונות עשיית עושר ולא במשפט, בסך של למעלה מ-1.2 מיליון שקל בתוספת דמי המשך עד להפסקת ההפרות הנטענות. השימושים השנויים במחלוקת כללו מבני מגורים לא מאושרים ושטחי אחסון פתוחים מאסיביים. הנתבעים חלקו חלקית על טענות אלה, תוך שהם מציינים אתגרים הניצבים בפני חקלאים בישראל וחולקים על הערכת דמי השימוש. מומחה מטעם בית המשפט, עודד האוזנר, העריך את שווי הקרקע בתקופה שבמחלוקת, ולממצאיו היה תפקיד מכריע בהליך. הראיות כללו תצלומי אוויר ודוחות פיקוח, כאשר בית המשפט מנווט בין אמות מידה ראייתיות ומשפטיות מורכבות כדי לקבוע את נטל ההוכחה בנוגע לתחילתם והפסקתם של שימושים בלתי מורשים וגודל השטחים. בסופו של דבר אישר בית המשפט רבות מטענות רמ"י, וקבע כי הנתבעים חייבים בדמי שימוש בגין המבנים הבלתי מורשים, כאשר לכל אחת מהן נקבעו תקופות התחלה וסיום ספציפיות. בית המשפט הכיר במורכבותו של ההליך, הדגיש את הצורך בציות לחוק וניהל את הערכות השווי והמסמכים השונים של הצדדים. כתוצאה מכך, הנתבעים נדרשים לשלם דמי שימוש נאותים בהתאם להערכת המומחה ולהסיר את השימושים המפרים עד ליום 31.3.2025. כמו כן פסק בית המשפט לרמ"י הוצאות בסך 25,000 ₪, תוך הכרה בהתדיינות המשפטית הענפה שנמשכה חמש שנים וביישוב מרבית התביעות לטובת מנהל מקרקעי ישראל.