רע"ב 412/24

תקציר

פסק הדין שהוצג הוא החלטה מקיפה העוסקת בדחיית ערעור של מבקש, שהוא אסיר המרצה עונש מאסר של 34 חודשים בגין עבירות מין בבנותיו הקטינות, המבקש לשנות את סיווגו באופן שיאפשר לו להשתתף בסבב חופשות מהכלא. המבקש סווג תחילה בקטגוריה א' בשל היותו סכנה פוטנציאלית, אך ביקש לסווג מחדש לקטגוריה ב' כדי להגדיל את סיכוייו לשחרור מוקדם. פנייתו לוותה בדעות סותרות בנוגע לנכונותו לשחרור: אחת מהוועדה המחוזית לטיפול בגילוי עריות שהמליצה שלא לשחררו בנימוק של פוטנציאל סיכון גבוה, ואחרת מהמרכז לבריאות הנפש שהציעה סיכון בינוני-נמוך והמליצה על חופשות מוגבלות ומבוקרות. למרות טענותיו של המבקש המדגישות את התנהגותו הטובה, השתתפותו בטיפול והמלצת מב"ן החיובית, אישר בית המשפט המחוזי את החלטת שב"ס לדחות את בקשתו לסיווג מחדש ולחופשות, בהתבסס על חוות הדעת של ואגה וחומר חסוי נוסף המצביע על חששות בטיחותיים לא פתורים. המבקש הוסיף וערער על ההסתמכות על חומר חסוי והיעדר גילוי מלא, וטען כי הדבר פוגע בזכות הטיעון שלו. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בהחלטת המחוזי, והדגיש כי מדובר באינטרס אישי ולא בסוגיה משפטית כללית של יבוא. בית המשפט אמנם הכיר בליקויים פרוצדורליים, כגון העיכוב בהחלטת ועדת הקטגוריות, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי אלה לא השפיעו על ליבת התוצאה, שכן החששות הבטיחותיים הצדיקו את דחיית הערעור. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, מה שמחזק את פסקי הדין הקודמים כסבירים בנסיבות העניין.