ק"ג 56554-05-16

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה שהגיש תובע נגד נתבע בגין עוולות שונות לכאורה. השופט מקבל את טענות הנתבע בדבר תביעה בבית המשפט, התיישנות, היעדר עילה והיעדר יריבות. השופטת מדגישה כי טענות התובעת בדבר אכיפת הסכם ימאים אינן ניתנות לאכיפה שכן ההסכם נקבע בטל בהליך קודם. בנוסף, גם תביעות התובע לפיצויים נדחות שכן הן מהוות למעשה מסווה להתדיינות מחודשת בתביעות קודמות ויפגעו בשוויון. הקביעה כי התובע לא היה "נכה" בשנת 2004, בהתאם לתקנון הקרן, תומכת אף היא בדחיית תביעות התובע לפיצויים. השופטת דוחה גם את טענות התובע לרשלנות מצד הנתבע, ומציינת את מעשיו של התובע עצמו כסיבה לעיכוב בקביעת נכותו לצמיתות. זאת ועוד, הטענה כי התובע חתם על הסכם שלא מומש עומדת בסתירה לפסיקות קודמות של בתי המשפט. השופט מדגיש כי בית המשפט אינו מתפקד כערכאת ערעור ולא ניתן לערער על פסקי דין קודמים באופן זה. טענות התובע חסרות שחר, והתביעה הנוכחית היא ניסיון לחזור על טענות ישנות, תוך גרימת הוצאות מיותרות לנתבע, גוף ציבורי. משכך, חויבה התובעת לשלם לנתבע שכר טרחה והוצאות בסך 18,000 ₪.