רער"צ 11861-03-26

תקציר

בפסק דין זה, בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט בן ציון ברגר) דן בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, אשר דחה בקשה לאשר הסכם פשרה ולבטל הליכי הוצאה לפועל. המקרה עוסק במורכבות הנובעת מהתנגשות בין הליכי הוצאה לפועל, הליכי פשיטת רגל, הסכם פשרה מאוחר, וטענות הדדיות להפרת תום לב והסכם. **רקע עובדתי:** הסכסוך החל כתביעה כספית בסך 50,000 דולר, שהמשיבים (הזוכים) טענו כי הלוו למערער (החייב), אחיהם. בית משפט השלום בחיפה פסק לטובת הזוכים סך של 211,700 ש"ח בתוספת הוצאות. בשנת 2017, המערער נקט בהליכי פשיטת רגל, וקיבל צו הפטר בשנת 2019, למעט חובות מוחרגים. תיק ההוצאה לפועל נסגר עקב צו ההפטר, אך המשיבים פנו לבית המשפט המחוזי, אשר החריג את החוב מתיק ההפטר והתיר את גבייתו. המערער ערער לבית המשפט העליון, ובמסגרתו הגיעו הצדדים להסכם פשרה ביום 22.10.2025. לפי ההסכם, הערעור יידחה, החוב יוחרג, והחייב ישלם סך של 170,000 ש"ח בתשלומים חודשיים של 5,000 ש"ח, החל מ-25.11.2025. עוד נקבע כי מסכום הפיקדון שהופקד על ידי המערער בבית המשפט העליון יקוזזו 3,000 ש"ח שיעברו למשיבים. **הבעיה המשפטית העיקרית:** * **היעדר הגשת הסכם הפשרה:** הסכם הפשרה לא הוגש לבית המשפט העליון לקבלת תוקף של פסק דין, אלא הצדדים הודיעו על דחיית הערעור. בנוסף, ההסכם לא הוגש ללשכת ההוצאה לפועל. * **טענות להפרת ההסכם:** המשיבים טוענים שהמערער הפר את הסכם הפשרה, ולכן אין לקיימו. המערער טוען שהוא עומד בהסכם. * **התנהלות הצדדים בהוצאה לפועל:** הצדדים פעלו בהוצאה לפועל תוך התעלמות מהסכם הפשרה. **ניתוח משפטי:** 1. **מעמדו של הסכם הפשרה:** בית המשפט קובע כי אין חולק שהצדדים ערכו הסכם פשרה. עם זאת, העובדה שההסכם לא הוגש לבית המשפט העליון למתן תוקף של פסק דין, וכן לא הוגש ללשכת ההוצאה לפועל, מעלה ספקות לגבי אכיפתו באופן ישיר בהליכי הוצאה לפועל. בית המשפט ציין כי ההסכם גם לא הוגש ללשכת ההוצאה לפועל "כמתחייב ממנו". 2. **הפרה יסודית של הסכם הפשרה:** בית המשפט בוחן האם אי עמידה בתנאי התשלום מהווה הפרה יסודית. בהתאם לסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הפרה יסודית היא הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. בית המשפט קובע, לאור התנהלות המערער עובר לגיבוש ההסכם (אי דיווח על ההליכים המשפטיים, הגשת בקשות "פרעתי" תוך שימוש במסמכים שלטענת המשיבים מזויפים), כי המשיבים לא היו מתקשרים בהסכם זה אילו צפו מראש כי המערער יפר את הוראותיו. לכן, אי עמידה בתנאי התשלום נחשבת להפרה יסודית. 3. **בחינת עמידת המערער בהסכם:** בית המשפט קובע כי המערער לא עמד בהוראות ההסכם. על פי פירוט התשלומים שהגיש המערער, שולמו 20,000 ש"ח, אך התשלומים שולמו באיחור ולא על פי לוח התשלומים. כמו כן, נכון למועד הדיון, המערער לא שילם את כל התשלומים שהיה עליו לשלם. בית המשפט מציין כי גם נכון ליום 10.6.2026, שולם סך של 20,328 ₪ בלבד, כאשר היה עליו לשלם 35,000 ₪. 4. **התעלמות הדדית מהסכם הפשרה:** למרות קביעת ההפרה היסודית, בית המשפט מציין כי שני הצדדים פעלו בתיק ההוצאה לפועל תוך התעלמות מהסכם הפשרה. בנוסף, בית המשפט מציין כי המשיבים לא פעלו כנדרש בחוק החוזים (תרופות) ולא התריעו על ההפרה הצפויה ו/או לא נתנו הודעת ביטול כנדרש. 5. **התערבות בהחלטת רשם ההוצאה לפועל:** בית המשפט קובע כי אין חולק שהרשם דחה את הבקשה לאשר את הסכם הפשרה. בית המשפט סבור שנפלה טעות בהחלטת הרשם, לאור התנהלות הצדדים והתעלמותם מההליכים הראויים להפעלת הסכם הפשרה או לביטולו. זאת, מכוח סמכותו על פי תקנה 146(1) ו-(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המאפשרות לבית המשפט של ערעור לתת כל החלטה שצריך היה לתתה או החלטה נוספת אחרת. **חידושים או דגשים בפסק הדין:** * **אכיפת הסכם פשרה על אף הפרה והתנהלות לא תקינה:** למרות שהמערער הפר את הסכם הפשרה הפרה יסודית, וגם המשיבים לא פעלו כראוי לביטולו, בית המשפט מצא לנכון לאכוף את הסכם הפשרה בתנאים מסוימים. זאת, מתוך הבנה כי שני הצדדים התעלמו מהדרך הראויה להפעלת הסכם הפשרה או לביטולו, ובשל הצורך להגיע לסיום הסכסוך. * **תחולת עקרונות צדק מכוח סעיף 7(ב) לחוק החוזים (תרופות):** בית המשפט מפנה לפסיקה הקובעת כי גם במקרים של הפרה יסודית, ניתן להחיל עקרונות צדק מכוח סעיף 7(ב) לחוק החוזים (תרופות), החל במקרים של הפרה לא יסודית. כלומר, גם אם הייתה הפרה יסודית, התנהלות הצדדים (התעלמות מההסכם, אי מתן הודעת ביטול) עשויה להביא להחלתו של סייג הצדק. * **סמכות בית המשפט העליון להתערב בהחלטות רשם ההוצאה לפועל:** פסק הדין מדגים את סמכות בית המשפט של ערעור להתערב בהחלטות רשם ההוצאה לפועל, במיוחד כאשר נפל פגם בהליך או כאשר קיימת חשיבות להגעה להסדר צודק. * **קביעת תנאים לאכיפת הסכם הפשרה:** בית המשפט קובע תנאים קונקרטיים לאכיפת הסכם הפשרה, הכוללים תשלום מיידי של החסר, תשלומים עתידיים שוטפים, קביעת תנאים לביטול עיקולים, הטלת הוצאות משפט משמעותיות, והגדרת הסנקציה במקרה של אי עמידה בתשלומים. **לסיכום:** פסק הדין מדגיש את המורכבות של דיני החוזים וההוצאה לפועל, ואת הצורך באיזון בין שמירת הסכמים לבין נסיבות המקרה, התנהלות הצדדים, ועקרונות צדק. בית המשפט, למרות שהמערער הפר את הסכם הפשרה, מצא לנכון לאכוף אותו בתנאים מחמירים, במקום להותיר את הצדדים במצב של חוסר ודאות ובהליכי הוצאה לפועל שאינם משרתים את מטרתם.