פ"ל 7721-02-23

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות תנועה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף והפעלת רכב ללא ביטוח. העבירות בוצעו בשלוש פסילות נפרדות, בהיקף כולל של 29 חודשים, ורישיונו של הנאשם פקע לפני כעשור. בית המשפט שקל את חומרתן של עבירות אלה, את נסיבות ביצוען ואת מדיניות הענישה הרווחת במקרים דומים, שהביאה לעונשים הנעים בין עבודות שירות למאסר בפועל ופסילות ארוכות טווח. בית המשפט הכיר בחומרת הנהיגה בזמן פסילה, המהווה סכנה לשלום הציבור ומשקפת זלזול בצווי בית המשפט ובחוק. עוד צוין פרק הזמן המשמעותי שבו פקע רישיונו של הנאשם וחלקו המוחלט בביצוע העבירות. עם זאת, בית המשפט בחר לחרוג מטווח הענישה הטיפוסי לצורכי שיקום, בהתחשב בקבלת האחריות של הנאשם, עברו הפלילי והתעבורתי ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות. נסיבות מקלות שנלקחו בחשבון כללו את מצבו הבריאותי של הנאשם, שהותו במעצר בית ושיקומו המשמעותי בתחום הפלילי. בית המשפט סבר כי הטלת עונש מאסר בפועל תהיה בלתי צודקת ועלולה לפגוע בהליך השיקום של הנאשם בהקשר זה. במקום זאת, בית המשפט האריך את עונשו המותנה הקודם והורה לנאשם לרצות אותו. העונשים כללו הארכת מאסר על תנאי, פסילה בפועל ל-24 חודשים, פסילה על תנאי ל-3 חודשים, פסילה על תנאי ל-6 חודשים, קנס בסך 1,500 שקל, צו מבחן לשנה וצו בית משפט לביצוע 180 שעות עבודות שירות. בית המשפט הזהיר כי כל אי עמידה בתנאים אלה עלולה לגרור ביטול ועונשים נוספים. כמו כן נמסר לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.