ת"א 372-09-13

תקציר

התובעת, יבואנית רכב חקלאי, הגישה תביעה נגד החלטת הנתבעת, רשות המסים, לסווג כלי רכב מיובאים כ"רכבי שטח" ולא כ"טרקטורי משא". כלי הרכב המדוברים מיוצרים על ידי פולריס והותאמו על ידי היצרן בהתאם לבקשת התובעת לעמוד בתקנים ובהגדרות הישראליות של "טרקטורי משא". התובעת טענה כי בשל השינויים יש לסווג את כלי הרכב כטרקטורי משא לפי פרט מכס 87.01, ולהטיל עליהם 7% מכס ו-30% מס קניה. בתוך כך, טען הנאשם כי כלי הרכב צריכים להיות תחת פירוט המכס 87.03 לרכבי שטח, המטיל שיעור מס גבוה יותר של 50% מס קניה ו-7% מכס. בית המשפט בחן את המקרה על פי שלושת השלבים שנקבעו בפסק דין מירון, הנוגעים למהות הטובין המיובאים, למשמעות פרטי המכס ולהתכתבות בין השניים. ראשית, בית המשפט מצא כי מהותם הפונקציונלית של כלי הרכב המיובאים היא לאפשר להם לבצע עבודות חקלאיות ולנסוע בבטחה הן בדרכי עפר והן בכבישים. טענה זו נתמכה על ידי עדי התובעת, לרבות חקלאים שהשתמשו בכלי הרכב לצרכים חקלאיים, ומומחה לרכב. כלי הרכב הותאמו כך שיתאימו להגדרה של טרקטור משא, וחלק הארי מהם אכן שימש לעבודה חקלאית. עוד ציין בית המשפט כי פקיד השומה הראשי של הנתבעת לא שקל את השינויים שבוצעו בכלי הרכב, וסיווג אותם על פי המפרט הטכני של דגם האם. שנית, בית המשפט בחן את משמעות פרטי המכס. התובע טען כי יש לסווג את כלי הרכב תחת פרט מכס 87.01, ואילו הנתבע טען לסיווג תחת 87.03. בית המשפט בחן את ההגדרות הן של טרקטורי משא והן של רכבי שטח לפי צו תעריף המכס ותקנות התעבורה, ומצא כי כלי הרכב המדוברים עונים להגדרה של טרקטור משא. ההגדרה של רכב שטח דרשה שהרכב יהיה מתוכנן לנוע בדרכי עפר בלבד, ואילו כלי הרכב שבמחלוקת תוכננו לנוע הן בדרכי עפר והן בכבישים, שכן יש להם דיפרנציאלים בשני הסרנים. שלישית, בית המשפט מצא כי יש ליישר קו בין מהות הטובין לבין פרטי המכס, ועל כן יש לסווג את כלי הרכב כטרקטורי משא לפי פרט מכס 87.01. לבסוף, דן בית המשפט בחוק המסים העקיפים ובשאלה האם התובעת "גלגלה" את המס על לקוחותיה. בית המשפט מצא כי התובעת לא עשתה כן, והיה לו אמון בהצדקת סיווגם של כלי הרכב. מאחר שהתובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בהמצאת מסמכים, גם אם חלקיים, בדבר היעדר גלגול מס, נדרשה הנתבעת להציג ראיות המפריכות זאת, דבר שלא עשתה. לסיכום, קיבל בית המשפט את טענת התובעת וקבע כי יש לסווג את כלי הרכב כטרקטורי משא לפי פרט מכס 87.01. הנתבע חויב לפצות את התובע בגין דמי המכס ומס קניה ששולם בתקופה הרלוונטית, וכן לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 80,000 ₪.