עע"מ 1811/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור של לשכת עורכי הדין וועדת בחינות הלשכה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין בחינת הלשכה בישראל. פסק הדין הראשוני קיבל חלקית עתירה בעניין בחינה בכתב, ובפרט שאלה 85, והורה להכיר בחלופה ג' כתשובה נכונה בנוסף לחלופה א'. לשכת עורכי הדין ערערה על החלטה זו, בטענה כי בית המשפט המחוזי חרג מגבולותיה והתערב בשיקול דעתה של ועדת הבחינות, המוגבל למקרים חריגים. עוד טענה הלשכה כי גם אם בית המשפט יבחן לגופה של השאלה, אין לראות בחלופה ג' נכונה. מנגד, המשיב – אחד הנבחנים שעניינו נפגע מפסק הדין – טען כי אכן מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות שיפוטית וכי יש לראות בחלופה ג' תשובה תקפה. השאלה שבמחלוקת שאלה על ההליך הראוי לעורך דין המבקש לדחות תיקים והציעה ארבע אפשרויות שונות. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, והוביל את לשכת עורכי הדין לעתור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, לאחר ששמע את שני הצדדים, קיבל את הערעור. השופטים קבעו כי התערבותו של בית המשפט המחוזי מיותרת, שכן ועדת הבחינות לא חרגה מסמכותה, ואין נסיבות חריגות המצדיקות את התערבותה במקרה זה. עוד הסבירו כי אמנם ניתן היה לנסח את השאלה בצורה ברורה יותר, אך אין זו סיבה מספקת לבטל את שיקול דעתה המקצועי של ועדת הבחינות. השופטים הדגישו את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בבחינות מקצועיות, שאמור להתרחש רק במקרים של חריגה מסמכות, פגמים בהליך המינהלי או עיוותי דין. מאחר שאף אחד מאלה אינו חל במקרה זה, הערעור התקבל, ורק חלופה א' לשאלה 85 נמצאה נכונה. השופט א' פוגלמן והשופט י' עמית הסכימו עם פסק הדין.