ת"א 34382-06-16

תקציר

התובעים רכשו מהנתבעים רכב משומש תמורת 122,000 ₪ מבלי לדעת כי הוא הוכרז קודם לכן כ"הפסד תיאורטי" לאחר תאונה. בהמשך גילו התובעים את ההיסטוריה של הרכב ודרשו לבטל את הסכם המכר, אך הנתבעים סירבו. בית המשפט קבע כי היה על הנתבעים לגלות לתובעים את מצב הרכב, וכי התובעים לא התרשלו בבדיקתם את הרכב. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את תביעת התובעים לביטול המכירה, שכן התובעים לא מסרו מכתב ביטול, ההודעה לא נמסרה מיד לאחר גילוי הליקויים, והתובעים המשיכו להשתמש ברכב במשך שנים מבלי לנסות להחזירו. תחת זאת, התובעים היו זכאים לפיצוי על הפרש מחירים ולפיצויים בגין עוגמת נפש. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 38,182 שקל, בתוספת 4,000 שקל בגין עוגמת נפש, הן בריבית והן בהפרשי הצמדה ממועד הרכישה. כמו כן חויבו התובעים לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. בנוסף, נדחתה התביעה נגד הנתבע השלישי, שלא היה מעורב במכירה, והתובעים חויבו לשלם לנתבע זה הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. פסק הדין ניתן לטובת התובעים כנגד הנתבעים 1 ו-2, והאישום הוגש גם כנגד הנתבע 2 מטעמי זהירות.