דב"ע לד/31 - 0

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף 40 לחוק הביטוח הלאומי בנוגע לתביעות בקע מפשעתי. בית המשפט קובע כי סעיף 40 קובע תנאים נוספים על מנת שבקע מפשעתי ייחשב כתאונת עבודה, ואינו אמצעי הוכחה בלבד. על פי פסק הדין, הסעיף דורש כי הפסקת העבודה תיגרם מהופעת הבקע, אך אין דרישה שההפסקה תהיה מיידית. בית המשפט מפרש את החוק כמציב שני תנאים נפרדים: הפסקת עבודה וקבלת טיפול רפואי, כאשר מגבלת זמן של 72 שעות חלה רק על האחרונים. פסק הדין מנתח את ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 40 ואת יחסו לחוקים זרים, ומגיע למסקנה כי המחוקק הישראלי התכוון להקל את הדרישות לקביעת תאונות עבודה בהשוואה לחוק במדינת מיסיסיפי. עוד מציין בית המשפט כי מטרת העל של החוק היא להבחין בין בקעים הקשורים לעבודה לבין בקעים שאינם קשורים לעבודה. בהחלת פרשנויות אלה על המקרה הנוכחי, קובע בית המשפט כי בקע מפשעתי של המערער נחשב לתאונת עבודה, שכן הוא הפסיק לעבוד עקב הבקע תוך שבוע מהופעתו. לפיכך, הערעור מתקבל, והמשיב מחויב לפסוק פיצויי פגיעה למערער.