תא"ק 57596-05-20

תקציר

התובעת, שחלתה בסרטן, לקחה פוליסת ביטוח מהנתבעת השנייה, ניוקום. את הפוליסה תיווך הנתבע הראשון, סמי טלה, שלא היה עובד אלא ספק מוביל של ניוקום. לאחר גילוי המחלה, הגיש התובע תביעה לתגמולים בחברת ניוקום, אשר הועברה לנתבעת השלישית, כלל חברת ביטוח. כלל דחתה את הטענה. לאחר מכן תבעה התובעת את שלושת הנתבעים, בטענה כי סמי גרם לה לעוגמת נפש בכך שהבטיח לסייע לה לקבל את תגמולי הביטוח וזייף מסמך על כך. השופט פסק לטובת הנאשמים. השופט קבע כי סמי אכן היה סוכן של ניוקום, אך לא של כלל. אף על פי שכלל התכתב עם סמי, לא נוצר קשר ישיר בין כלל לכלל, שכן לסמי לא היה קשר ישיר עם כלל. עוד קבעה השופטת כי הנתבעים אינם אחראים למעשי המרמה של סמי, שכן מעשים אלה חורגים מתחום סמכותו. גם טענותיה של התובעת כי הנתבעים התרשלו וגרמו לה עוגמת נפש נדחו, שכן השופטת לא מצאה כל ראיה לנזק שנגרם כתוצאה מהתנהלות הנתבעים. בנוסף, קבעה השופטת כי התובעת לא הוכיחה קיומו של הסכם פשרה מחייב בינה לבין סמי, אשר יחייב את הנתבעים לשלם לה כספית. לפיכך, דחתה השופטת את תביעת התובע כנגד כל הנתבעים. כל צד יישא בעלויות שלו.