בב"נ 41997-10-20

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשות לביטול צווי ההריסה המנהליים הנוגעים לעבודות הבנייה שביצע המבקש בחצר ביתו. הצו הראשון התייחס לבניית שלב ובריכה, שלטענת המבקש פטור מחובת קבלת היתר בניה לפי תקנה 31 (חיפוי קרקע) או תקנה 25 (מבנים זמניים) לתקנות הפטור. בית המשפט קבע, כי הבמה והבריכה אינן פטורות מכוח תקנות אלה נוכח בנייתן והמטרה שלשמה נבנו, וכי גם חפירה שבוצעה לצורך התקנתם טעונה היתר בניה. הצו השני התייחס לסככה שהוקמה בחצר ביתו של המבקש. המבקש טען כי הסככה נופלת תחת תקנה 11(ג) (סככת צל) לתקנות הפטור. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסככה אינה עונה על ההגדרה בתקנה זו, ובמקום זאת מהווה מבנה מורכב הדורש היתר בנייה. זאת ועוד, המבקש לא הביא ראיות התומכות בטענותיו כי העבודות בוצעו על ידי אנשי מקצוע ופטורות מכוח תקנות הפטור, וטענתו לאכיפה בררנית לא הייתה מבוססת. מאחר שהמשיב סיפק תשתית ראייתית סבירה להליך המנהלי, והמבקש לא הוכיח את קיומם של תנאים הנדרשים לביטול הצווים, נדחו הבקשות וצווי ההריסה אושרו לביצוע. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪.