עת"מ 46589-01-17

תקציר

ככלל, נמנע בית המשפט מלהתערב בהחלטות תכנוניות המתקבלות בוועדות, אלא לבחון אותן דרך עדשת המשפט המנהלי. במקרה זה, החלטת ועדת הערר לשלול רישיון לגן ילדים ברחוב גורדון חוזרת בטענה של חוסר בהירות בלתי סביר וחוסר הנמקה מספקת, בכל הנוגע לנושאי תחבורה ומספר הילדים שהגן יכול לקלוט. באופן ספציפי, ועדת הערר לא שקלה במידה מספקת את עדויות המומחים בנושא התחבורה, כך שלא ברור כמה מכוניות ילדים ישתמשו ברחוב גורדון, ומכאן האם הגן יגרום למטרד חריג. הוועדה גם לא הסבירה מספיק אם הבקשה מהווה חריגה מהיתר או מהתכנית, וזו הבחנה חשובה. תכנית ח/229, תכנית המתאר הכללית של חיפה, מתירה הקמת מוסדות חינוך ברחוב, ואילו תכנית ח/831 מייעדת את השטח למגורים בלבד. על ועדת הערר לברר האם הבקשה היא חריגה מההיתר או מהתכנית, ולהסביר את ההיגיון שלה להגבלת הגן ל-25 ילדים, ולהתוות כיצד יש ליישם החלטה זו לגבי גני ילדים אחרים ברחוב הפועלים ללא היתר. בעוד בית המשפט מבין שיעילות היא חשובה, יש לקבל החלטות תכנוניות נכונות, תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים, ולכל הצדדים תינתן זכות לטעון את טענותיהם.