תפ"ח 30942-09-12

תקציר

הנאשמים, זוג נשוי, הורשעו במספר עבירות מין שביצע האב בשלוש מבנותיו, במשך תקופה של למעלה משני עשורים. האם הורשעה בסיוע וסיוע למעשיו של בעלה, כפי שידעה עליהם ולא מנעה אותם, אלא אפשרה לו במחדל, ואף עודדה את הבנות שלא לבקש עזרה מהרשויות. האב הורשע במעשי אונס, מעשי סדום ומעשים מגונים בבת הבכורה מגיל 11 ועד שנישאה בגיל 19; מעשים מגונים בבת השנייה החל מגיל 11; ומאות מעשים מגונים בבת הצעירה מגיל 6, שחלקם בוצעו בנוכחות בני משפחה אחרים. אכזריותו של האב ניכרה, והעבירות תוכננו וחזרו על עצמן באופן פולחני. הפגיעה בבנות הייתה קשה, השפיעה על התפתחותן הנפשית והרגשית וגרמה להן לתסמינים פוסט-טראומטיים. הנאשמים גם ניסו לשבש את החקירה באמצעות הפעלת לחץ על הבנות לחזור בהן מתלונותיהן. נוכח חומרתן הרבה של העבירות, שכיחותה של מדיניות ענישה מחמירה בגין מעשים אלה והפגיעה המהותית שנגרמה להם, הטיל בית המשפט על הנאשמים עונשים חמורים, המשקפים את חומרת המעשים ואת הצורך בהרתעה. האב נידון ל-20 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי לבנות. על האם נגזרו 3 שנות מאסר, גם כן עם מאסר על תנאי ופיצוי כספי. השופטים הסכימו עם הכרעת הדין וגזר הדין.