ב"ל 26037-12-23

תקציר

השופטת, טל גולן, קיבלה חלקית ערעור על הכרה בתאונת עבודה, והורתה להחזיר את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה). החלטתה הקודמת של הוועדה הייתה פגומה וחסרה הנמקה בשניים מתוך שלושה תחומים: עור ובעיות פסיכיאטריות, אך לא הפרעות שינה. ראשית, באשר לסוגיית העור, הוועדה לא התייחסה כראוי לחוות דעתו של פרופ' אריה אינגבר, אשר קשרה בין תהליך העור של המערער לבין לחץ נפשי שחווה במהלך ישיבת ועדה רפואית שדנה בעניינו. הוועדה פסלה את הקשר בשל פער זמנים בין התאונה לבין הופעת הפריחה בעור. השופט גולן מצא כי הוועדה התעלמה מהטיעון המרכזי של פרופ' אינגבר, שקשר את הפריחה למצבו הנפשי של המערער במהלך ישיבת הוועדה בשנת 2019, ועל כן יש לבחון מחדש את סוגיית העור. שנית, לעניין הפסיכיאטרי, הוועדה ניכתה תנאי קודם על סמך ההיסטוריה התרופתית של המערער, אך השופט מצא כי ניכוי זה אינו ברור ואינו מנומק. הטיפול התרופתי של המערער לפני התאונה היה לכאבים נוירולוגיים ורעידות, ולא למצב נפשי. החלטת הוועדה סתרה את המסמכים הרפואיים הקיימים. הם גם לא הצביעו על רשומות פסיכיאטריות כלשהן לפני התאונה המצדיקות ניכוי מצב קודם. לכן, יש לשקול מחדש גם את הנושא הנפשי. עם זאת, בנוגע להפרעות שינה, השופט לא מצא טעות משפטית בהחלטת הוועדה. הם ביססו את מסקנתם על ראיות רפואיות, לרבות בדיקות שינה וחוות דעת מומחים, וקביעתם הייתה מפורטת ומנומקת. קביעת הוועדה כי דום נשימה בשינה של המערער לא היווה סיבוך של התגובה הנפשית שנבעה מתאונת העבודה הייתה מוצדקת. השופט הורה לוועדה לבחון מחדש את סוגיות העור והפסיכיאטריה, לזמן את המערער להציג את טענותיו ולתת החלטה מפורטת ומנומקת. בנוסף, היה על המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪, עם אפשרות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.