בש"פ 550/19

תקציר

המערער במקרה זה ערער על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו לדיון חוזר במעצרו. המערער נעצר בחשד לביצוע מספר עבירות, לרבות רצח, ושחרורו נדחה עד למשפטו בשל מסוכנותו לציבור. בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בכך שהכחשותיו הגורפות של המערער בדבר מעורבותו בעבירות, שתועדו בהודעה שמסר במשטרה, מהוות שקרים שסייעו לעדותו של עד המדינה. המערער טען, כי האמירה אינה קבילה שכן היא נגבתה ללא אזהרה בדבר זכויותיו וללא נוכחות עורך דין. עם זאת, בית המשפט מצא כי האמירה אכן קשורה לעבירות בהן הואשם וכי שקריו על היכרותו עם מעורבים אחרים מצביעים על ניסיון להרחיק עצמו מהעבירות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי הכחשת המערער את הטענות נגדו לא צומצמה, בניגוד לטענותיו, וכי שקריו נוגעים לנקודות שבמחלוקת. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי ראיות הסיוע נשחקו עם הזמן, תוך שהוא מדגיש את עוצמת עדותו של עד המדינה ואת עברו הפלילי העשיר של המערער. בית המשפט לא מצא טעם להשוות את עניינו של המערער לעניינו של נאשם אחר (רוחן) והורה להשאיר את המערער במעצר ללא אפשרות לחלופה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי להותיר את מעצרו של המערער על כנה.