בג"צ 337/76

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לפיטוריו של קצין משטרה, שנעצר באשמת שוחד וקבלת תשלומים במרמה. העותר טען כי פיטוריו היו שלא כדין, שכן הם לא בוצעו בהתאם לנהלים המפורטים בסעיפים 74 ו-75 לפקודת המשטרה, הקובעים השעיית שוטרים בחקירה. במקום זאת, הפיטורים נעשו מכוח סעיף 10(2) לאותה פקודה, המקנה למפקח הכללי של המשטרה סמכות לפטר קצינים זוטרים אם נמצא כי הם רשלנים, בלתי יעילים או בלתי כשירים לתפקיד. בא כוח העותר טען כי הסמכויות המפורטות בסעיף 10(2) אינן חלות במקרים בהם עומד שוטר בפני אישום פלילי, וכי השימוש בסעיף זה יצר אפליה ופגע בהליך המשפטי. עם זאת, בג"ץ קבע כי למפכ"ל יש סמכות לפטר כל שוטר שאינו כשיר לתפקיד, בין אם מתנהלת חקירה ובין אם מתנהלת. בית המשפט פירש את הסעיפים הרלוונטיים לפקודת המשטרה כפשוטם ומצא כי סעיף 74 משלים ולא מגביל את הסמכויות המוקנות בסעיף 10(2). כמו כן, נבחנה ההיסטוריה החקיקתית של פקודת המשטרה, אשר תמכה בפרשנות לפיה סעיף 74 נועד לתת מענה למצבים בהם קצין נמצא תחת חקירה, ואילו סעיף 10(2) מעניק סמכויות ארגוניות כלליות למפקח הכללי. השופט שמגר, יחד עם השופטים עציוני וי' כהן, הגיעו למסקנה כי המפקח הכללי פעל במסגרת זכויותיו בפיטורי העותר ולכן ביטל את הצו המותנה. העותר חויב בהוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 1,500 ל"י.