רע"א 2214/00
החלטה עליון
תקציר
חברה איטלקית הגישה בקשה לאכוף פסק דין של בית המשפט האיטלקי לערעורים בישראל, אך המשיב התנגד וקבע כי הוגש ערעור לבית המשפט העליון באיטליה. חוק אכיפת פסקי חוץ קובע כי פסק דין חייב להיות "לא ניתן עוד לערעור" כדי שיהיה ניתן לאכיפה, ושאלת המפתח הייתה האם הערעור האיטלקי מהווה "ערעור" כהגדרתו בדין הישראלי. בית המשפט המחוזי השעה את הדיון עד להכרעה בהליכים באיטליה, והמבקש ביקש רשות ערעור על החלטה זו. בית המשפט העליון דחה את הבקשה והסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את הדיון. בית המשפט קבע כי יש לפרש את המונח "ערעור" בצמצום, למעט הליכים לשינוי או ביטול פסק דין. מאחר שהערעור האיטלקי היה תלוי ועומד בפני טריבונל שיפוטי עליון, בית המשפט לא יכול היה לקבוע את טיבו ועל המבקש היה מוטל הנטל להוכיח את סופיות פסק הדין. מאחר שלא הביאו ראיות מספיקות, בקשת האכיפה נדחתה בצדק. בית המשפט העליון אף הבהיר את נטל ההוכחה במקרים כאלה, ואישר כי על המבקש להוכיח את כל תנאי האכיפה, לרבות אי יכולת הערעור על פסק הדין.
חקיקה מקושרת
רע"א 2214/00 קרלו נובילי רובינטריה ס.פ.א. חברה שמושבה באיטליה נ' משה קטן בע"מ, עליון (7.9.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.