ת"פ 1153/09

תקציר

גזר הדין מזכה מפקח חניה לשעבר בעיריית ירושלים מכל האישומים שיוחסו לו. סעיפי האישום כוללים קבלת שוחד כעובד ציבור, איומים והעלבת עובד ציבור. השופט קבע כי עדותו של הנאשם הותירה רושם חיובי, בעוד שעדי התביעה לא היו אמינים והכילו הפרכות רבות, סתירות ותמיהות. באישום הראשון, הנוגע למלון אמבסדור בירושלים, נטען כי הנאשם קיבל הנחות על מזון ונרגילה בתמורה לאי רישום דוחות חניה. עם זאת, השופט קיבל את האליבי של הנאשם לפיו היה בחופשת מחלה ביום האירוע הנטען וכי עדויות עדי התביעה אינן עקביות ואינן מדויקות. באישום השני, פרשת מוחמד חמדאן, נטען כי הנאשם הציג עצמו כאדם אחר והציע לסייע לבעל בית קפה בקנסות עירוניים ובנושאי בנייה בלתי חוקית תמורת שוחד. השופט מצא סתירות ותמיהות רבות בעדותו של בעל בית הקפה, שהפכו אותה לבלתי אמינה. הם גם לא יכלו לאשר את קיומה של הקלטה שהבעלים טען שעשה לנתבע. האישום השלישי, פרשת נהג המשאית, הסתמך אך ורק על עדותו של נהג משאית שטען כי הנאשם תקף אותו בשל חניה לא חוקית ולאחר מכן ניסה לסחוט ממנו כספים. השופט מצא את עדותו של נהג המשאית מגמתית, בלתי הגיונית ומלאת סתירות ואי דיוקים. עוד ציין השופט כי גרסתו של הנאשם לאירועים סבירה יותר. לבסוף, האישום הרביעי, איום והעלבת עובד ציבור, התייחס לאירוע בו צעק הנאשם על מאבטחים בתחנת משטרה. השופט קבע כי המאבטחים אינם עובדי ציבור כהגדרתם בחוק. למרות שהנאשם אמר את המילים "אני אירה בהם", הן לא נאמרו מתוך כוונה לאיים על איש ולא היוו עבירה פלילית. לסיכום, השופט זיכה את הנאשם מכל האישומים בשל חוסר הוודאות בראיות התביעה וסבירות עדותו של הנאשם. לתביעה יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.