ת"א 35477/05

תקציר

התובע רכש מהנתבע דירה אשר לטענתה היו בה ליקויים שונים. התובע תבע בגין ליקויים שלא הוזכרו בחוות הדעת, לרבות חוסר חשמל במשך שבועיים ועוגמת נפש. הנתבע הכחיש את הטענות והגיש הודעת צד ג', בה צירף לתביעה את צד ג'1 (בונה הדירה) ואת צד ג'2 (ערב לחובותיו של צד ג'1). צד ג'1 וצד ג'2 הכחישו את הטענות וטענו כי העבודות בוצעו במיומנות, אך לאחר מכן חדלו להשתתף בהליכים. בית המשפט מינה מומחה שהגיש שתי חוות דעת על הפגמים שנטענו על ידי התובע. הצדדים הסכימו לוותר על חקירת עדים וביקשו מבית המשפט לפסוק על סמך החומר שהוגש. השופטת מצאה כי הנתבעת מס' 2 הייתה מעורבת באופן פעיל בבנייה ובפעולות הנלוות בנוגע לדירה והייתה לה יריבות עם התובע במישור הנזיקי, המקים אחריות לליקויי בניה. השופטת קיבלה בעיקר את חוות הדעת של בית המשפט, ופסקה לתובע 25,435 ₪ בנוסף למע"מ בגין הפגמים שהוכחו. כמו כן פסקה השופטת לתובע 5,000 שקלים בגין נזקים נוספים, לרבות עוגמת נפש, וסירבה לפסוק סכום כלשהו בגין הצורך לגור בדיור חלופי במהלך התיקונים. השופטת אישרה את טענות הקיזוז של הנתבעת, וקבעה כי התובעת חייבת להם 7,600 ₪ בגין עלות הבטוחה לפי חוק המכר ו-5,700 ₪ בגין החזר הנחה שניתנה לתובע, והורתה לנתבעת לשלם לתובע את יתרת הסכום בסך 17,700 ₪. כמו כן הורה השופט לנתבע להשתתף בהוצאות התובע, לרבות הוצאות משפט, ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. עוד קבעה השופטת כי התובעת זכאית לאותם סכומים מהנתבעת מס' 1, אם כי לא ברור אם הדבר אפשרי מבחינה משפטית. לבסוף, השופט הורה לצדדים השלישיים לשלם לנתבע את מלוא הסכום שגבה הנתבע מהתובע, מאחר שלא הציגו את ראיותיהם ולא התייצבו לדיון.