ת"א 44972-12-20

תקציר

פסק הדין נעתר לבקשת המשיב לחייב את המבקש, שהגיש נגדו תביעה בסך 2.5 מיליון שקל, להפקיד ערבות בסך 100,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב. החלטה זו מבוססת על סעיף 353א לחוק החברות, המאפשר לבית המשפט להורות על ערבות להוצאות הנתבעת אם התובעת היא חברה בערבון מוגבל. מטרת סעיף זה היא למנוע מחברות להשתמש באישיותן המשפטית הנפרדת כדי להימנע מתשלום הוצאות הנתבעים. על בית המשפט לשקול את מצבה הכלכלי של החברה, נסיבות המקרה וסיכויי התביעה, כאשר נטל ההוכחה מוטל על החברה התובעת. במקרה זה, החברה המשיבה לא הביאה ראיות מספיקות ליציבותה הפיננסית, תוך הסתמכות על מכתב רואה חשבון בלבד, בעוד המבקשת הציגה חששות לגבי יכולת ההחזר של החברה עקב שריפת מרבית האוטובוסים שלה והשפעות נגיף הקורונה. עוד ציין בית המשפט כי סוגיית תום הלב של הבנק, לה טען המשיב כנסיבה מיוחדת, צריכה להידון במסגרת ההליך העיקרי. באשר לסיכויי ההצלחה, ציין בית המשפט כי אין מדובר במקרה בו הסיכויים גבוהים או נמוכים במיוחד, והזכיר קשיים מסוימים בטיעוני המשיב. סכום הערבות נקבע על 100,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום, והמשיב חויב לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. עוד הודגש בפסק הדין כי התובעים מנועים מלחזור על טענות שנדחו בעבר בפסק דין של בית משפט השלום בטענה דומה.