ת"פ 6085/07

תקציר

על פי הסדר טיעון, הודה הנאשם באשמה בשני אירועים נפרדים של דקירה של מתלונן 1 ומתלונן 2 לפי סעיפים 333+335(א)(1) ו-334+335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בהתאמה. מהעובדות שהוצגו בכתב האישום המתוקן עולה כי הדקירות אירעו בעקבות סכסוך בין הנאשם לבין הקורבנות, שהיו אחים. מתלונן 1 נדקר בריאותיו ונזקק לאשפוז, ואילו מתלונן 2 נדקר בגבו לאחר שהגיע למקום. לנאשם, בן 19.5, לא עבר פלילי קודם. תסקיר שירות המבחן פירט את הרקע של הנאשם, הבעת חרטה והיעדר תכונות פליליות או נטיות תוקפניות. הוועדה המליצה על עבודות שירות ופיצויים לקורבנות כחלופה למאסר. הן התביעה והן הסנגור הציגו את טיעוניהם לגזר הדין, תוך הדגשת חומרת העבירות והנסיבות המקלות, בהתאמה. בית המשפט הכיר בחומרתה של "תת-תרבות הסכינים" ובצורך בהרתעה, למרות גילו הצעיר של הנאשם ועברו הפלילי הנקי. תוך התחשבות בתסקיר שירות המבחן ובהמלצותיו, סטה מהם בית המשפט והדגיש את הצורך לשקול מגוון רחב של גורמים ואת חומרת העבירות. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 32 חודשי מאסר בפועל, כאשר על הנאשם נגזרו 22 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי למשך שלוש שנים, בתנאי שהנאשם לא יבצע עבירות אלימות. תקופת המעצר מיום 07.06.07 ועד ליום 15.07.07 נספרה, והנאשם זומן להתייצב בבית המשפט המחוזי בחיפה לצורך ריצוי העונש. בית המשפט סירב לפסוק פיצוי כספי לקורבנות, והשאיר אותו להליכים אזרחיים פוטנציאליים. לנתבע ניתנה זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום, ופסק הדין ניתן ביום 27/04/2008 בנוכחות באי כוח הצדדים והנאשם.