רע"א 3521/04

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ביקש המבקש לערער על פסק דין שניתן בהעדרו. הוא, יחד עם אחרים, נתבע על ידי המשיב על הלוואה שלא נפרעה, וניתן נגדו פסק דין מקוצר ללא הגנתו. המבקש טען, כי הטיפול הראוי בתביעה לא נעשה שכן הוא מתגורר דרך קבע באוסטריה, והמסירה לכתובתו הרשומה בישראל אינה תקינה. בית המשפט המחוזי חלק על כך, מצא את המסירה כדין ודחה את הגנות המבקש. עוד טען המבקש כי עומדת לו הגנה תקפה, טען כי עסקת ההלוואה בטלה בשל תנאים שלא התקיימו וטען כי נפל קורבן לתרמית. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא טענות אלה בלתי משכנעות, תוך שהוא מדגיש מסמכים וחתימות המעידים על מעורבותו וייצוגו של המבקש בהליך ההלוואה. לאחר הערעור, שקלה ערכאת הערעור האם יש לבטל את פסק הדין נגד המבקש, תוך הכרה בשיקול הדעת הרחב שיש לערכאות לבטל החלטות במעמד צד אחד בנסיבות ספציפיות. בית המשפט ציין כי למרות השירות לכתובתו הרשומה, הייתה כתובת נוספת שמסר המבקש שלא נעשה בה שימוש. מתוך הכרה בעקרון הגישה ההוגנת לצדק, החליט בית המשפט כי מן הראוי לאפשר למבקש לבקש להתגונן, ובכך הותיר את פסק הדין על כנו. התיק הועבר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את זכותו של המבקש להתגונן, אך בהחלטה זו לא נפסקו הוצאות כנגד המבקש.