ת"א 78547-12-20

תקציר

השופטת דנה בבקשת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות שנגרמו להם עקב ליקויי בנייה בחיפוי החיצוני של הבניין שלהם. השופט מציין כי החוק מכיר בפיצויים בגין עוגמת נפש בתביעות רכוש, אך הנטייה היא להגביל פיצוי כזה; זה לא צריך להיות עונשי אלא משקם. כדי להצדיק פיצוי על עוגמת נפש בגין ליקויים ברכוש המשותף, ההשפעה על חיי הדיירים חייבת להיות משמעותית. במקרה זה, השופטת אינה מוצאת את הפגמים הנטענים – שאינם חמורים כפי שנטען – כבעלי סדר גודל המשפיע על איכות חייהם של התובעים. השופט גם מטיל ספק בהתנהלות התובעים ובעיתוי טענותיהם. באשר לדרישת התובעים לפיצוי בגין הוצאות, הכוללת הוצאות כמו חוות דעת מומחה ומכתבים, מדגישה השופטת כי אלה היו צריכים להיכלל בכתב התביעה. באשר להחזר הוצאות ושכר טרחת עורך דין, השופטת בוחנת את ההצדקה להגשת התביעה ומוצאת כי חלק מהתיקונים הינם באחריות הנתבע. הנתבעת חויבה לשלם לתובעים סך של 21,645 ₪, המהווה את חלקם בעלות הסקר שחשף ליקויים מסוימים. כמו כן, השופטת פוסקת לתובעים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, בהתחשב בפער המשמעותי בין הסכום הנתבע לבין הפסיקה בפועל, כמו גם בהתנהלות הצדדים והסעדים המבוקשים.