ע"א 4230/00

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על שומת מס שנערכה על פי מיטב שיקול דעתו של המשיב, פקיד שומה. למערער, בעל עסק שווארמה ובעל שותפות בתחנת טוטו, נערכה הערכה בסך 658,003 ₪ בהתבסס על הגדלת הון בלתי מוסברת שנקבעה מהשוואת הצהרות ההון שלו בשנים 1989 ו-1993. המשיב הצדיק הערכה זו, אך המערער טען כי עילתו העיקרית של המשיב אינה תקפה, וכי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, והוביל לערעור זה. שופטי הערעור המשנה לנשיא ט' אור, השופט א' ריבלין והשופטת א' חיות קבעו כי למשיב הייתה סיבה טובה להוציא שומה לפי מיטב שיקול דעתו, בשל הסתרת חשבונות בנק שונים על ידי המערער ושינויים מהותיים שנעשו בדוחות ההון שלו. השופטים הסכימו גם עם דחייתו של בית המשפט המחוזי את טענות המערער בדבר סכומים שונים שיש להפחית מהפרש ההון, ולא מצאו עילה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. השופטים הדגישו את הקושי להפריך הערכה שנעשתה על פי מיטב שיקול הדעת וקבעו כי המשיב הצליח להצדיק את החלטתו. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪.