עע"מ 4853/23

תקציר

שרת הפנים של מדינת ישראל ערערה על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע שלא לשלול את אזרחותו הישראלית של בוריס רדקו, שקיבל אותה לכאורה בתואנות שווא. הראיה העיקרית שהוצגה הייתה תגובה של הרשויות האוקראיניות שהצביעו על סתירות בין תעודת הלידה של אמו של בוריס ראדקו לבין הרישומים שלהם. שופט בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות כדי להצדיק שלילת אזרחות. במהלך הליך הערעור הוגשו ראיות חדשות, כולל רישום הפטירה של סבתו של ראדקו, שלטענת שר הפנים סותר את תעודת הלידה. בית המשפט העליון, לאחר שדן תחילה בערעור, החליט להחזיר את התיק לבית המשפט לעניינים מנהליים להמשך חקירה. זאת, על מנת להבטיח משפט הוגן ולאפשר לראדקו להתגונן מפני הטענות, במיוחד לאור הטענות החמורות לזיוף וההשלכות המשמעותיות על זכויותיו. בית המשפט העליון הדגיש את הצורך בתשתית ראייתית איתנה ובהגינות פרוצדורלית במקרים של שלילת אזרחות. למרות התנהלותו הפרוצדורלית הבלתי מספקת של שר הפנים, סבר בית המשפט כי מיצוי כל האפשרויות הוא ראוי בהתחשב בנסיבות. לא ניתן צו להוצאות, ובית המשפט לעניינים מנהליים ימשיך לדון בתיק כדי להכריע בראיות החדשות.