ת"פ 46240-11-13

תקציר

פסק דינו של השופט יעקב צבן מוצא את נאשם 1, מוחמד, אשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 329(א)(1) לחוק. מהראיות עולה כי מוחמד פגע במתלונן, פהד, שלא כדין בכוונה להטיל בו מום. עדותו של מוחמד עצמו, יחד עם הודאתו הספונטנית במשטרה, מאששות את הכוונה המוקדמת מאחורי התקיפה. אופי הנשק בו נעשה שימוש, ככל הנראה סכין, והדמיון בין הפצע לצלקת על פניו של מוחמד עצמו, מעידים על תכנון ונקמה. באשר לנאשם 2, חוסאם, השופט קובע כי קיים ספק סביר לגבי מעורבותו באירוע. בעוד שחלק מבני משפחתו של פהד העידו כי חוסאם היה זה שסימן לפהד לעצור והחזיק אותו במהלך התקיפה, עדותו של עד הראייה והודעותיו הספונטניות הראשונות של פהד במשטרה ובפרמדיקים הזכירו רק את נאשם 1. קיימות גם ראיות סותרות לגבי מקום הימצאו ומעשיו של חוסאם בבוקר האירוע. לפיכך, חוסאם זוכה מחמת הספק.