ע"פ 70988/03

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורם של שני מערערים שהורשעו בעבירות סביבתיות. המערערת 1 היא עיריית רחובות, והמערערת 2 היא ראש העיר. הם הורשעו בבית משפט השלום ברמלה בעבירות על חוק המים וחוק שמירת הניקיון, הקשורות להזרמת שפכים לא מטוהרים לנחלים מקומיים, גרימת זיהום סביבתי, ריחות ומפגעי יתושים. ההפרשות נמשכו למרות אזהרות המשרד להגנת הסביבה. בהודעת הערעור הוטל ספק בהרשעה, אך במהלך הדיון עבר המוקד לאחריותו הפלילית של המערער. ראש העיר מכהן בתפקידו מאז נובמבר 1998, והאירועים בכתב האישום התרחשו במהלך שנת 1999. הדיון נסב סביב אחריותה של המערערת לפי שני סעיפים לחוק המים וחוק שמירת הניקיון. סעיפים 20ב ו-15 מטילים אחריות על נושאי משרה בתאגיד בגין עבירות מהותיות של התאגיד או בגין מחדלי פיקוח, בהתאמה. המערער הואשם לפי סעיפים אלה בעבירות העירייה. בית המשפט זיכה את המערערים מחלק מהאישומים, אך הרשיע אותם באחרים, בטענה שהעירייה כשלה בתחזוקת מערכת הביוב והזרימה באופן קבוע שפכים לא מטוהרים. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהמערערת נקטה צעדים נמרצים לחיבור רחובות למתקן טיהור השפכים של השפד"ן. הטענה העיקרית נגעה לפרשנות נטל הראיה לפי הדינים הרלוונטיים. היה על המערער להוכיח חוסר ידיעה על העבירות ונקיטת כל האמצעים הסבירים למניעתן או להפסקתן. בית המשפט בחן את הפעולות שנקט המערער, בהתחשב בסמכויות שהוענקו לו ובאילוצים שעמדו בפניו. נמצא כי המערער מילא את תפקידו, וכל עיכוב בחיבור למתקן הביוב היה סביר בנסיבות העניין, במיוחד נוכח המו"מ המתמשך והתחשבותה של המערערת באינטרס הציבורי ובאילוצים התקציביים. בסופו של דבר, הגיע השופט ז' המר למסקנה כי יש לקבל את ערעורו של המערער ולזכות אותו מהאישומים נגדו, בנימוק של ספק סביר. עם זאת, ערעורה של עיריית רחובות, המערערת 1, נדחה. להחלטה הסכימו המשנה לשופט ד' ברלינר והשופט י' שייצר.