ה"פ 54185-12-20

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו במחלוקת על סיווג הכנסות בדוחות המס של המבקש, אותה מבקש המבקש לתקן בעקבות שינוי בייצוג. הדו"חות המקוריים של המבקש, כפי שהוגשו על ידי נציגו הקודם, סיווגו הכנסות מסוימות באופן מסוים, אך נציגו החדש סבור כי יש לסווג אותן אחרת, מה שיביא לחבות מס נמוכה יותר. השופטת פותחת ומציינת כי לא חל שינוי נסיבות מהותי מאז הוגשו הדוחות המקוריים, וטענת המבקש נשענת אך ורק על פרשנותו של הנציג החדש. השופט מדגיש את חשיבותו של עקרון השומה העצמית בדיני המס, המחייב נישומים לבחון היטב ובאמת את נתוניהם ולהגיש דוחות סופיים. תיקון דוחות אלה, קובע השופט, צריך להתיר רק במקרים נדירים וחריגים, והנטל הוא על המבקש להוכיח טעות בתום לב או שינוי נסיבות. במקרה זה, השופט מוצא כי המבקש לא הציג כל מידע חדש או שינוי נסיבות המצדיקים את תיקון הדוחות. זאת ועוד, השופטת תומכת בעמדת המשיב כי ההתכתבויות הממושכות של המבקש ופגישותיו עם רשויות המס בנוגע לבקשה לא חייבו את האחרונים לאשר אותה. השופט מסכים גם עם ההבחנה של המשיב בין תיקונים טכניים לתיקונים מהותיים, מסווג את בקשת המבקש כתיקון מהותי, ומציין כי המשיב הפעיל את שיקול דעתו כראוי ובהתאם לאמות מידה משפטיות. בסופו של דבר, השופט מחליט כי החלטת המשיב לדחות את הבקשה מוצדקת, וכי המבקש לא סיפק סיבה מספקת להתערבותו של בית המשפט. הבקשה נדחית. נוכח היעדר דיוני הוכחות, חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן לפרסום.