דנ"א 5614/12

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לסכסוך רכושי במושב חירות, שם ביקש המבקש לרכוש חלקת קרקע בתנאים נוחים המפורטים בהחלטה 737 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל. המאבק המשפטי הממושך החל בשנת 1997 כאשר המבקש, בנם של בעלי קרקעות במושב, ביקש להקצות קרקע בשכונת הרחבה אך נדחה. המבקש תבע ובית המשפט המחוזי בתל אביב פסק נגדו בשנת 2004. על החלטה זו הוגש ערעור נוסף לבית המשפט העליון, אשר פסק אף הוא נגד המבקש בשנת 2007, אך הותיר פתוחה את השאלה האם יוכל לרכוש את החלקה על פי תנאי החלטה 737. בעקבות פסק דין זה פנה המבקש למינהל מקרקעי ישראל בדרישה לרכוש את הקרקע על פי ההחלטה האמורה. כשבקשתו נדחתה, פנה לבית המשפט המחוזי מרכז וזכה. על פסק דין זה ערער מינהל מקרקעי ישראל לבית המשפט העליון, אשר קיבל פה אחד את הערעור בשנת 2012, וקבע כי המבקש אינו זכאי לרכוש את החלקה מכוח החלטה 737. הנימוקים כללו את הימנעותו של המבקש מהגשת המסמכים הנדרשים במועד, וכן הבדלים בנסיבות המקרה לעומת פסקי דין קודמים רלבנטיים. לאחר מכן ביקש המבקש לקיים דיון נוסף, אשר נדחה בנימוק שפסק הדין אינו קובע תקדימים משפטיים חדשים והתקבל פה אחד. לפיכך, התקבל פסק דינו הקודם של בית המשפט העליון בנושא, וקבע כי למבקש אין זכות לרכוש את החלקה בתנאים הנוחים של החלטה 737.