רע"א 2723/14

תקציר

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לערעור על החלטה בעניין בוררות. היא הדגישה כי ערעורים כאלה מותרים רק במקרים נדירים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית משמעותית מעבר לאינטרס הפרטי או כאשר יש למנוע עיוות דין. בית המשפט הדגיש כי הוא ממעט להתערב בהחלטות לעכב הליכים לפי חוק הבוררות, וציין כי הדבר נתון במידה רבה לשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית. במקרה זה, היא לא מצאה כל עיקרון או עיוות דין המצדיקים התערבות. צדק בית המשפט המחוזי בהוראתו על עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. בית המשפט בחן גם האם קיימת עילה לדחיית הבוררות, כפי שנטען על ידי המבקש, בשל פגמים לכאורה או התנהגות בלתי הולמת במהלך ההליך. עם זאת, היא קבעה כי לא כל פגם בניהול הבוררות מצדיק את ביטולה, במיוחד כאשר הצדדים כבר הסכימו לבוררות והבורר החל בהליכים. תנאים חריגים, כגון חוסר תום לב הפוגע בטוהר הבוררות, לא התקיימו במקרה זה. כמו כן הודגש העניין הציבורי בהגנה על יעילותה של הבוררות כמנגנון ליישוב סכסוכים. לפיכך, אישר בית המשפט את תוקפה של תניית הבוררות ולא מצא עילה לביטולה או להפסקת הבוררות. החלטה זו דחתה את טענות המבקש כנגד המשיבים בדבר התנהלות הבוררות, אשר נחשבו לעניינים פנימיים המתאימים לבוררות. בית המשפט הדגיש כי יש להתייחס לסוגיות שהעלה המבקש בנוגע להתנהלות המשיבים בבוררות במסגרת הליך הבוררות, בין אם באמצעות התאמות ראייתיות ובין באמצעות סעדים הניתנים על ידי הבורר. עוד קבע בית המשפט כי התקיימו תנאים להקפאת הליכים לפי חוק הבוררות, שכן קיים הסכם בוררות תקף שחל על הסכסוך. יתר על כן, בית המשפט ציין כי מחלוקת על התנהלות במהלך בוררות נותרה בגדר הסכם הבוררות, תוך שימת דגש על פרשנויות רחבות להסכמים אלה. טענותיו הנוספות של המבקש, בדבר טעויות או מחדלים נטענים של בית המשפט המחוזי, נדחו משלא נגעו או שינו את הרציונל המשפטי לקיום תניית הבוררות וההליך. משכך, נדחתה הבקשה לערער על החלטות אלה, והמבקש חויב בהוצאות משפט של המשיבים.