ת"א 48586-11-22

תקציר

התובע, יזם היי-טק ששכר שטחי משרדים בקומה השנייה בבניין בתל אביב, תבע את הנתבע, מפעיל סטודיו למחול בקומה השלישית, בגין מטרד רעש. התובעת ביקשה צו מניעה קבוע להפסקת פעילות הריקוד של הנתבעת, בטענה כי הן גרמו לרעש חזק ובלתי סביר והפריעו לה ולעובדיה. הנתבעת טענה כי התובעת הייתה מודעת לקיומו של הסטודיו למחול לפני ששכרה את המשרד וכי הרעש לא עלה על הרמות המותרות. בית המשפט מינה מומחה שמצא כי רמות הרעש מוגזמות, אך המתודולוגיה של המומחה הוטלה בספק. בית המשפט לא אימץ את חוות דעתו של המומחה בשל טעויות והשמטות רבות. עוד נמצא כי חוות הדעת של התובע והנתבע היו שקולות, ועדויות עדי התובע על הרעש היו כלליות וסתרו את התנהלותו הקודמת של התובע. כמו כן, בית המשפט שקל את מעמדו התכנוני של המבנה, המאפשר מגוון שימושים מעבר למשרדים, ואת זכותה של הנתבעת לחופש עיסוק. מאחר שהראיות לא תמכו בטענות התובע בדבר רעש מוגזם, דחה בית המשפט את התביעה. במקום זאת, היא עודדה את הצדדים לנהל משא ומתן על התאמות באופן הדדי. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעת, לרבות שכ"ט מומחה ושכ"ט עורך דין בסך 17,500 ₪.