ת"א 26669-06-10

תקציר

פסק הדין הארוך נסוב סביב סכסוך הלוואות שבו היו מעורבים בנק מזרחי טפחות, בני זוג בשם ספיבקס, ובוריס ליבקינד, חבר של משפחת ספיבק שחתם על מסמכי ההלוואה כ"לווה נוסף". בני הזוג ספיבק נטלו הלוואה מהבנק לרכישת דירת מגורים, אך לא הצליחו לפרוע אותה, מה שהוביל לניסיון של הבנק לגבות את החוב מבוריס. בוריס טען כי יש לראות בו ערב ולא לווה נוסף, טענה שהבנק חלק עליה. שאלות המפתח היו מעמדו המשפטי של לווה נוסף והאם הבנק עמד בהתחייבויותיו על פי חוק הערבות. השופט ניתח בהרחבה את הפסיקה ואת הנסיבות הספציפיות, ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי בוריס חתם על הסכם ההלוואה מבלי להבין את השלכותיו וכי הבנק לא סיפק לו הסברים מספקים. כתוצאה מכך, בוריס צריך להיחשב ערב. עם זאת, השופט פסק נגד בוריס בנימוק שהבנק לא עמד בתנאי הסף להגשת תביעה נגד ערב, מה שדרש אישור מיצוי הליכים נגד החייבים העיקריים, משפחת ספיבק. בעקבות זאת דחתה השופטת את תביעת הבנק והורתה לבנק לשלם לבוריס הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל. החלטה זו מחזקת את ההגנות המוקנות לערבים ומדגישה את חשיבות השקיפות והגילוי ביחסים בנקאיים, בפרט בכל הנוגע למעמדם של לווים נוספים.