רע"א 7814/17

תקציר

עורך דין ייצג שני לקוחות בהסכם מכר נכס בשנת 1996, אך הרוכשים תבעו אותו מאוחר יותר בגין רשלנות מקצועית עקב פגם בהסכם שגרם לפינויים מהנכס בשנת 2001. התביעה הסתיימה בפשרה המחייבת את עורך הדין לשלם לרוכשים 53 אלף שקל בשנת 2007. לאחר מכן ניסה עורך הדין להגיש תביעת שיפוי נגד גורמים אחרים בשנת 2013, בטענה שהם אחראים לנזק שנגרם לרוכשים. עם זאת, בתי המשפט דחו את התביעה פעמיים, וקבעו כי היא התיישנה בשל תקופת ההתיישנות. עורך הדין ערער על החלטות אלה, וטען כי תקופת ההתיישנות הייתה צריכה להתחיל בשנת 2007, כאשר פסק הדין חייב אותו לשלם לקונים. הערעור נדחה, שכן בתי המשפט לא מצאו טעות משפטית והסכימו כי התביעה הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. לאחר מכן הגיש עורך הדין בקשה לערעור נוסף, שגם הוא נדחה מאחר שבית המשפט מצא את טענותיו ספציפיות למקרה ולא בעלות חשיבות משפטית כללית, ולכן אינן מצדיקות ערעור נוסף. החלטה זו התקבלה מבלי לדון לגופו של עניין, ובקשת הערעור נדחתה.