ו"ע 2965/02

תקציר

פסק הדין דן בערר שהוגש על דרישות היטל הביוב מעיריית תל אביב. המשיב טען, כי הערעור נדחה באופן משמעותי, ובחלק מהמקרים חלה גם תקופת ההתיישנות. המערער טען כי התקיימו נסיבות חריגות בתיק, לרבות מידע מוסתר, והצורך לברר את המחלוקת מצדיק את שמיעת הערעור. יו"ר ועדת הערר הכיר במורכבות הכרוכה בהגשת ערר ובפרק הזמן הקצר של 30 יום המוקצב להליך זה. עם זאת, הוא יישר קו עם פסיקות קודמות, והדגיש כי ככל שהעיכוב ארוך יותר, כך פוחתת הנטייה לאשר אותו. בהתחשב בזמן שחלף מאז תשלומי ההיטל ובהיעדר נסיבות חריגות, קבע היו"ר כי הערר לא הוגש בתוך המועדים שנקבעו. הוא הדגיש את הצורך של הרשויות לספק הודעה נאותה ופרטים על היטלים ועל זכות הערעור, אך במקרה זה העיכובים של 4 עד 8 שנים נחשבו ארוכים מדי. עוד הדגיש פסק הדין את חשיבות האיזון בין שיקולים שונים, ובהם מתן הודעה מתאימה, עיתוי תשלומי ההיטל ושקדנותו של המערער בבקשת הבהרות. בהתחשב בנסיבות, החליט היו"ר כי הערעור אינו קביל בשל השיהוי, ואין צורך לדון בהתיישנות. שני הצדדים זכו לציון לשבח על עבודתם היסודית בסיכומים המפורטים שהוצגו.