עמ"נ 34919-05-23

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לבחון מחדש את בקשתה של בתו של המערער לקבלת מעמד במסלול ההומניטרי. החלטה זו התקבלה לאחר ששקלו הנסיבות החריגות של המקרה. הבת, שעלתה לישראל עם אמה בגיל 11, חיה, גדלה ולמדה בארץ, תוך ניתוק קשריה עם מולדתה. אמה קיבלה מעמד קבע ולאחר מכן התאזרחה, אך הבת נותרה ללא מעמד המאפשר לה לעבוד ולקיים חיים תקינים בישראל. בעוד שהטיפול בבקשת האזרחות של האם ארך זמן רב, הבת הזדקנה מתוך ההזדמנות לקבל אזרחות כקטינה. בית המשפט הכיר במומחיותו של בית הדין לעררים ובשיקול דעתו הרחב של המשיב בענייני רישיון שהייה, אך הדגיש כי נסיבותיה הייחודיות של הבת מצדיקות דיון מחודש בעניינה. על פי בקשת המשיב, על הבת להגיש בקשה רשמית לשדרוג מעמד או חידוש ויזה מטעמים הומניטריים ולהגיע לראיון. בית המשפט קבע תור למטרה זו. עד להכרעה בבקשה ההומניטרית, תקבל הבת אשרת ב/1, שתאפשר לה לעבוד ולפרנס את עצמה. פסק הדין אינו מתערב לגופה של החלטתה העתידית של הוועדה הבין-משרדית, אך מצפה כי הוועדה תשקול את מכלול הנסיבות והמסמכים שהוצגו. כל צד יישא בהוצאותיו, ופסק הדין ישותף עם באי כוח הצדדים ועם בית הדין לעררים.