ת"א 1028/03

תקציר

התובע ביקר במרפאת השיניים של הנתבעת בשנת 1996 עקב כאב שיניים. רופא השיניים המטפל, ד"ר ספינקו, שכנע אותה לעבור מספר טיפולי שורש ולהתקין כתרים על שיניה הקדמיות, בטענה שהדבר נחוץ מבחינה קלינית. התובעת טענה כי בריאות פיה הייתה טובה למעט כאב השיניים, אך הנתבעים טענו כי ההיגיינה שלה ירודה ושיניים אחרות נגועות בעששת. ד"ר ספינקו לא יידע את התובעת כי יידרש גם טיפול אורתודונטי, מה שהביא לכך שהיא הסכימה לטיפול לא מושכל. יתר על כן, ד"ר שפינקו, שהיה מודע למבנה הלסת המולד של התובעת, היה צריך להמליץ על טיפול אורתודונטי לפני ביצוע טיפולי שורש והשחזת שיניים. בעיה מבנית זו גרמה לעיכוב בטיפול, ושיניה של התובעת כבר התחדדו כאשר נודע לה על הצורך בטיפול אורתודונטי. בשלב זה, לא הייתה לה ברירה אלא לעבור את זה. הטיפול האורתודונטי, שבוצע על ידי ד"ר עיני, נמשך כשנתיים וחצי – הרבה יותר מהמקובל של עד תשעה חודשים למטופל מבוגר. העיכוב יוחס לאי קביעת תורים על פי צרכיו הרפואיים של ד"ר עיני ואי מילוי הנחיותיו על ידי המזכירות. כמו כן, ד"ר עיני לא עדכן את ד"ר ספינקו על העיכוב המוגזם, שהוביל להידרדרות בבריאות הפה של התובע. בריאות הפה של התובעת התדרדרה משמעותית לאחר הטיפול הכושל, והיא התקשתה לממן טיפול נוסף בשל אילוצים כלכליים. מצב זה הביא לקשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין מצבו הנוכחי של התובע. בית המשפט מצא הן את ד"ר ספינקו והן את ד"ר עיני רשלניים בטיפול בתובע. בנוסף, מרפאת השיניים, שבבעלות הנתבעת 2 ומנוהלת על ידי הנתבעת 1, נשאה באחריות גם בגין אי גיבוי התיק הרפואי של התובע, שאבד במרפאה. לנתבע 2 לא נמצאה חבות ישירה, ואילו לנתבעים 1, 3 ו-4 הוקצה שליש מהחבות כל אחד. לתובע נפסקו פיצויים בסך 207,274 ₪, מתוכם 120,000 ₪ בגין כאב וסבל, 28,380 ₪ בגין עלות טיפולי שיניים עתידיים, 10,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים וסכומים נמוכים יותר בגין הוצאות נסיעה בעבר, סיוע לצד ג' והפסד השתכרות בעבר. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עורך דין בסך 48,502 ₪, בתוך 30 יום.