ת"א 24002-03-23

תקציר

פסק דין זה דן במחלוקת על הבעלות על שטח גג צמוד למרפסת השירות של הדירה שנרכשה על ידי התובעים מהנתבעת. התובעים טענו כי הגג צריך להיות צמוד אך ורק לדירתם, ואילו הנתבעים טענו כי הגג מעולם לא היה חלק מהסכם המכר והוצמד לחנויות בבעלות הנתבעת השנייה. כבוד השופט מיכאל תמיר קבע כי טענת התובעים אינה נתמכת ודחה אותה. פסק הדין משרטט את טענות התובעים ואת טיעוני הנגד המקבילים שהציגו הנתבעים, תוך התמקדות עיקרו בהסכם המכר ובהשלכותיו. השופטת התייחסה גם להתנהלות התובעים לאורך כל ההליך, וציינה את הפרת צווי בית המשפט ואת ניסיונם להשיג זכויות קניין ללא הליך הוגן. בנוסף, פסק הדין דן בתפקידה של הנתבעת הרביעית, הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ומגיע למסקנה כי לא הייתה קנוניה או חוסר תום לב מצדם. לבסוף חויבו התובעים לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין, בסך 62,500 ₪, בשל התנהלותם הבלתי תקינה במהלך המשפט.