ת"א 4873-08-19

תקציר

בית המשפט דחה את טענת התובעים כי הנתבעים הפרו את החוזה למכירת נכס. החוזה הותנה במספר תנאי השעיה, לרבות הסכמת צד שלישי, יורשיו של יוסף צרור, שהיה בעל חלק בקרקע, שתינתן בתוך פרק זמן מוגדר. בעוד התובעים טענו כי כתב ההסכמה החתום מגשים את מטרות החוזה, הנתבעים סירבו להסכים לשינוי בטענה שהוא מטיל חבויות נוספות ועלול לעכב את הליכי התכנון והבנייה. בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו כי השינוי הגשים את מטרות החוזה וכי סירוב הנתבעים לא היה בחוסר תום לב. זאת ועוד, ניהול משא ומתן מקביל של התובעים עם רוכש אחר וחוסר יכולתם לקבל את הסכמת הצד השלישי ללא שינוי מהותי תמכו אף הם בעמדת הנתבעים. לפיכך פסק בית המשפט לטובת הנתבעים, דחה את התביעה והורה לתובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 30,000 ₪, הצמודים לפסק הדין וכוללים ריבית.