רע"א 6023/14

תקציר

בבחינת כתבי הטענות והמסמכים הקשורים למקרה, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה בעיקר משום שלא התקיימו התנאים להתערבות בהצגת ראיות סותרות. על פי תקדימים משפטיים מבוססים, התערבות כזו מתבקשת רק בנסיבות נדירות וחריגות, במיוחד בכל הנוגע לקביעת נכות על ידי ועדות רפואיות. למחוקק יש יכולת מוגבלת של בתי המשפט לפתוח מחדש קביעות כאלה, אלא אם חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע או חשש לעיוות דין בשל היעדר גישה של הוועדה הרפואית לעובדות רלוונטיות. במקרה זה, אף אחת מהעילות לא נתמכה; הוועדות הרפואיות היו מודעות לשיתוק הבלתי מוסבר של המבקש והכירו בנכות של 100% למרות אי הבהירות, ובכך שללו חוסר מודעות או פגמים פרוצדורליים. כמו כן, לא הוצגו ראיות המצביעות על שינוי משמעותי במצבו של המבקש מאז קביעת הנכות. עם זאת, צירוף הנסיבות הייחודי – כגון חוסר היכולת לאסוף מידע רפואי עדכני בשל מגוריו של המבקש ברשות הפלסטינית ומכשולים אפשריים מצד המבקש – הצדיק חקירה נוספת של המצב הרפואי כדי למנוע עוול. החלטה זו מאפשרת הצגת ראיות חדשות לא רק כדי להאריך הליכים, אלא כדי להבהיר ואולי לפתור אי ודאות סביב מצבו של המבקש. למרות שדחה את הבקשה, בית המשפט הכיר במורכבות המצב, והדגיש כי היתרים כאלה ניתנים על בסיס יחסי הגומלין הספציפיים בין הגורמים ולא על סמך עמימות גרידא. לפיכך, האחריות להוצאות, בסך 3,000 ₪, מוטלת על המבקש.