ע"ע 233/09

תקציר

הערעור, המתייחס לפיטורי המערערת ולתוצאותיה, נדחה במלואו. פסק דינו של בית הדין האזורי, שלא מצא עילה לפיטורים שלא כדין, מנומק ומבוסס היטב, והראיות תומכות בממצאיו. אשר לתביעת הפיצויים בגין פיטורים שלא כדין, טענות המערערת בעילות הפיטורים, העדר השימוע והפרת ההסכם הקיבוצי היו קשורות כולן להערכות עובדתיות השמורות לבית משפט קמא, ובית הדין לערעורים לא ראה עילה להתערב. בית המשפט גם לא מצא עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בנוגע לתביעת המערערת להכללת "שליש משרה" נוסף בשכר הקובע לפנסיה, שכן נחה דעתו כי התוספת שולמה כגמול גלובלי בגין שעות נוספות ואינה מהווה רכיב פיקטיבי בשכר. זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה הפליה בעניין זה. אשר לתלונתה של המערערת על אי קבלת הפרשות לקופות גמל בתקופת ה"הסתגלות", מצא בית המשפט כי גם אם תתקבל טענתה, אין בכך כדי לשנות את התוצאה בשל קו ההנמקה השני שהציג בית משפט קמא, אשר קבע כי בקשת המערערת לתשלום חד פעמי של תקופת ההסתגלות מהווה חריגה מההסכם הקיבוצי ולא ניתנה לאחרים במצבה. לבסוף, קבע בית המשפט כי פסיקת ההוצאות על ידי בית משפט קמא הייתה סבירה ואינה מצדיקה התערבות. נפסק למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, שכן חלק מהסוגיות בערעור נגעו להטבה.