ע"פ 1191/06

תקציר

ענייננו בערעור על החלטת בית משפט קמא בנוגע לאירוע שהתרחש ביום 16.9.06, בו ראה רס"ן דני ארידור את המשיב נוהג בניגוד לתנאי התנועה וחשד בו כי הוא שיכור. למרות שנערכו בדיקות, לרבות מכשיר הנשמה, רישיונו של המשיב נשלל בתחילה. עם זאת, בית משפט קמא ביטל שלילה זו והחזיר את הרכב, תוך שהוא מציין סתירות בראיות הנוגעות לנכונותו של המשיב לבצע את בדיקת הנשיפה. דו"חות סותרים של קצינים הביאו את בית משפט קמא לקבוע כי אין די בראיות כדי להסיק שהמשיב היה שיכור. עם זאת, בערעור התברר כי המשיב סירב בתחילה ליטול את מכשיר ההנשמה ורק לאחר מכן ניסה לעשות זאת. ערכאת הערעור קבעה כי קיימת חזקה חוקית של נהיגה בשכרות בהתבסס על סירובו להיענות לבקשת המשטרה, הנתמכת במדדים נוספים כגון ריח אלכוהול והתנהגות לא יציבה. עברו של המערער בעבירות תעבורה וחומרת הטענות הצדיקו את שלילת רישיונו ואת איסור השימוש ברכב, למרות שהרכב לא היה בבעלותו. ערכאת הערעור הפכה את החלטת בית משפט קמא, והדגישה את החשיבות של הימנעות מסיכונים הנובעים מהפקדת כלי רכב בידי נהגים המועדים לעבירות תנועה. חוסר הסדר בתיעוד המשטרה במהלך המשפט זכה לביקורת, והדגיש את הצורך בהצגה מסודרת יותר בעתירות מנהליות.